החלטתי להיפרד – מה לעשות עכשיו? מפת הדרכים לצעדים הראשונים

לרוב, ההחלטה להיפרד היא כזו שמתבשלת לאט. ולפעמים יש רגע כזה, של בהירות, של הבנה שזהו – זה עומד לקרות. יכול להיות שהרגע הזה כבר הגיע, אבל עדיין לא שיתפת אף אחד ונשארת לבד עם המחשבות וההתלבטויות. ואולי כבר שיתפת, והתחלת לקבל כל מיני עצות מחברים ובני משפחה, מלאי כוונות טובות, למשל להשיג את עורך הדין הכי תוקפני שיש, לרוץ להגיש בקשה לבית דין רבני/בית משפט לענייני משפחה, או אפילו להוציא את הכספים ולהעביר לחשבון נפרד.

ברגעים הראשונים האלה, מתוך הרעש, או הבדידות, קשה לקבל החלטות שקולות. כדי להחזיר את תחושת השליטה, הכנתי מפת דרכים קצרה, שתעזור לך להבין את האפשרויות השונות, ואיך הן משפיעות על העתיד שלך ושל הילדים.

הצומת הראשון: לדבר או להגיש?

זו השאלה הראשונה שנשאלת – האם לשתף את בן/ת הזוג בהחלטה הסופית להיפרד, או לנסות 'להקדים אותו' ולפנות לעורך דין תותח שיגיש תביעה ויפתח בהליך משפטי?  

נתיב א': בחרנו לדבר

אם מערכת היחסים מאפשרת שיח מינימלי, זה המסלול המומלץ ביותר. אתם מודיעים על ההחלטה ומנסים להסכים יחד על הדרך. מכאן יש לכם שלוש אפשרויות:

1. גישור פרטי (המסלול הישיר): אתם פונים למגשר/ת ומתחילים לבנות יחד את הסכם הפרידה שלכם. זה תהליך מעמיק שבו אני עוזרת לכם להגיע להסכמות לגבי חלוקת הרכוש שלכם, וביחד אנחנו בוחנים תרחישים נוכחיים ועתידיים הנוגעים בילדים, ומוודאים שההסכם יחזיק מעמד גם כשהילדים יגדלו והצרכים ישתנו. מסיימים כשההסכם המוכן מוגש לאישור בית המשפט.
2. הגשת בקשה ליישוב סכסוך (המסלול המוסדר): לפי החוק בישראל, אי אפשר להגיש תביעת גירושין מיד. חייבים להגיש קודם 'בקשה ליישוב סכסוך'. אתם מגישים ביחד את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני (אפשר להגיש אותה באופן עצמאי, מבלי לפרט את הטענות), הולכים לפגישות המהו"ת ביחידת הסיוע, שם עושים לכם סדר באפשרויות, ואז תוכלו לבחור להמשיך לגישור פרטי כדי לסגור את הקצוות בצורה מקצועית.
3. עורך דין אחד משותף:  מתאים לזוגות ללא ילדים קטנים או מורכבות, שזקוקים רק לניסוח טכני של ההסכמות אליהן הגיעו.

נתיב ב': בחרנו לפעול לבד (מחוסר ברירה או חשש)

 אם אתם מפחדים לשתף את בן/ת הזוג קודם, או שאין שיתוף פעולה, ניתן להגיש לבד בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט או בית הדין הרבני. בן/ת הזוג יקבל הזמנה לפגישת מהו"ת ביחידת הסיוע.

• אם לאחר קבלת ההזמנה בן/ת הזוג מסכים להידברות : הולכים לפגישות המהו"ת ביחידת הסיוע ובוחרים מגשר/ת להמשך התהליך.
• אם לאחר קבלת ההזמנה אין הסכמה להדברות: כאן הדרך מתפצלת למסלולים מורכבים יותר:
  • מו"מ בין עורכי דין: כל אחד שוכר עורך דין משלו והם מנהלים את השיח ביניהם, לעיתים ב'צל' המאבק המשפטי.
  • הליך לוחמני (תביעות): הגשת תביעות למזונות, רכוש וזמני שהות. זהו ההליך הקשה, היקר והשוחק ביותר רגשית, כלכלית והורית.

עוד קצת על חוק המהו"ת

מרגע הגשת הבקשה ליישוב סכסוך חל 'עיכוב הליכים' למשך 45 ימים. בתקופה זו אסור להגיש תביעות רכוש, מזונות או זמני שהות. המערכת 'מקפיאה' את המצב כדי לתת לכם הזדמנות לדבר ולמנוע הסלמה (חריג: בקשות דחופות כמו צווי עיכוב יציאה מהארץ). בזמן הזה תוזמנו לפגישת מהו"ת – מידע, היכרות ותיאום ביחידות הסיוע. הפגישות נועדו לתת מידע, לערוך היכרות ראשונית ולהמליץ על המשך הדרך. יחידות הסיוע יכולות להציע גם שירותי גישור מסוימים, אבל לרוב העומס במערכת הציבורית והזמן המוגבל מקשים על בניית הסכם מפורט ומעמיק שצופה פני עתיד.

האם חייבים להיעזר בעורכי דין?

• במסלול הלוחמני: אם אתם פונים לתביעות בבית המשפט – הייצוג הוא קריטי כדי להגן על האינטרסים שלכם.
• בגישור: אתם לא חייבים ייצוג בתוך החדר, אבל אני ממליצה בחום על ייעוץ משפטי חיצוני. בתור מגשרת התפקיד שלי הוא לוודא שההסכם הוגן ולא מקפח, אבל כמגשרת אני מחויבת לניטרליות מלאה ולכן לא יכולה לייעץ בצורה שמותאמת לאינטרסים של כל צד. למאמר "ייעוץ משפטי ותמיכה סביבתית בהליך הגישור" >>

יש יותר מדרך אחת להיפרד, וחשוב לבחור את המסלול שמתאים לכם ולילדים. כשיש אפשרות להידברות ולבניית הסכמות, זו לרוב דרך שמקלה על כולם – גם בהמשך.