
הסכמות בגירושין
-

מתי נכון להתחיל בגישור? על קצב, בשלות ופערי מוכנות
לפעמים, בפגישת הגישור הראשונה, עולה השאלה איך אפשר בכלל לשבת ולדבר על העתיד – חלוקת הרכוש, הטיפול בילדים, כשהכל עדיין כל כך כואב? זו שאלה טובה, וחשוב לדבר עליה, כי לתזמון יש השפעה מהותית על ההליך ועל התוצאות שלו. כמגשרת, אחד התפקידים המרכזיים שלי הוא לעזור לכם להבין איפה אתם נמצאים על ציר המוכנות, ולמצוא
-

מי עושה מה? על תפקידי ההורות והדאגה כשהבית מתפצל
כשזוגות שומעים את המונח המשפטי 'אחריות הורית משותפת' הואבדרך כלל נשמע להם נכון ומרגיע. יש בו הבטחה לשוויון, לשותפות, לכך ששני ההורים נשארים נוכחים ומשמעותיים. אבל כחוקרת של התחום, וכמי שעובדת עם משפחות בחדר הגישור, אני יודעת שהבעיה עם מושגים כאלה, כמו גם עם מונחים ותיקים יותר כמו 'משמורת' או 'אפוטרופסות', היא שהם נשארים לא
-

מזונות ילדים: איך מחלקים את העוגה? (ולמה אין רק דרך אחת)
אם תנסו לחפש בחוק תשובה חדמשמעית לשאלה "כמה מזונות נשלם או נקבל"סביר שתתאכזבו. המשפט הישראלי לא מציע נוסחה אחת ברורה לקביעת מזונות ילדים. במקום זה, יש עולם שלם של כללי אצבע, פסקי דין שמשתנים מבית משפט לבית משפט, ושיטות חישוב שונות שלפעמים אפילו סותרות זו את זו. במילים פשוטות: בכל מה שקשור למזונות, המערכת המשפטית
-

האם גישור מתאים לנו? (או: האם אנחנו 'קייס' מורכב מדי?)
כבר בשיחת הטלפון הראשונה, עוד לפני שנכנסים להסברים המפורטים, אני שומעת לא פעם ספק: "הכול נשמע נכון, אבל אצלנו זה הרבה יותר מורכב". הרבה זוגות מגיעים לנקודת הפרידה בתחושה שהקונפליקט ביניהם כל כך חריף, שאין באמת ברירה אלא לתת לבית המשפט להכריע. אבל גם ניסיון מהשטח וגם מחקר מראים שדווקא במצבים מורכבים – שם הגישור
-

איך מרגישים בטוחים בגישור? על ייעוץ ותמיכה בדרך
הליך הגישור הוא הזדמנות לקחת את השליטה על העתיד לידיים שלכם ולבנות הסכמות שמתאימות לחיים שלכם ולא רק למה שכתוב בספר החוקים. כדי שתוכלו לצעוד בדרך הזו בביטחון, ולקבל החלטות בלב שלם, חשוב להבין מה מקומם של ייעוץ משפטי ושל התמיכה מהסביבה הקרובה בתוך התהליך. הזכות לדעת: למה לפעמים כדאי להיעזר בעורך דין מייעץ? זוגות
-

החלטתי להיפרד – מה לעשות עכשיו? מפת הדרכים לצעדים הראשונים
לרוב, ההחלטה להיפרד היא כזו שמתבשלת לאט. ולפעמים יש רגע כזה, של בהירות, של הבנה שזהו – זה עומד לקרות. יכול להיות שהרגע הזה כבר הגיע, אבל עדיין לא שיתפת אף אחד ונשארת לבד עם המחשבות וההתלבטויות. ואולי כבר שיתפת, והתחלת לקבל כל מיני עצות מחברים ובני משפחה, מלאי כוונות טובות, למשל להשיג את עורך
-

"אמא ואבא נפרדים": איך לספר לילדים? (ולמה זו רק תחילתה של שיחה)
זה רגע שכל הורה שמתגרש חושש ממנו. הלב דופק, המילים נתקעות, והמחשבה מנקרת: "איך אני הולך לשבור להם את הלב?". בתור יועצת חינוכית ומגשרת, ובתור אמא שעברה התמודדויות לא פשוטות, אני רוצה להציע לכם זווית אחרת: השיחה הזו היא לא 'פצצה' שמטילים על הילדים, אלא תחילתו של תהליך – תהליך של עשיית סדר בעולם שהולך
