לפרטים ותיאום פגישה052-3939660

הגעה להסכמות הוריות וכלכליות בפרידה
גישור בגירושין ותיאום הורי

איך אפשר להסכים כשנפרדים?

בשני העשורים האחרונים ליוויתי מאות משפחות ברגע הרגיש של פרידת ההורים. דבר אחד היה משותף לכולן – תחושה של חוסר וודאות. כי גם אם ההחלטה להיפרד התקבלה במשותף וגם אם קיימת ידיעה שהיא תוביל לעתיד טוב יותר, עולות שאלות:
איך הילדים יגיבו, ואיך הם יתמודדו עם השינויים והמעברים בין הבתים?
איך נסתדר כלכלית?
ובכלל – איך יראו החיים שאחרי?

מכנה משותף נוסף לכל המשפחות, שעליו למדתי מהניסיון וגם מהמחקר, הוא שקונפליקט משפטי מתמשך פוגע ברווחת הילדים. במישור הרגשי-פסיכולוגי, ילדים סובלים מאוד כשהם חשופים למריבות ולמתח גבוה בין ההורים. למעשה, עוצמת הסכסוך ומשך הזמן שבו הוא מתמשך הם המנבאים החזקים ביותר לתגובת הילדים לפרידה וליכולת ההסתגלות שלהם אליה. לכן, הדרך הטובה ביותר להגן עליהם, היא לנסות ולהיפרד בצורה יפה. ברור לי שזה קשה.

לא קל לקבל החלטות משפחתיות גם כשמערכת היחסים בין ההורים תקינה, אז בטח כשהיא רעועה, כשאין אמון בין ההורים ואין תקשורת בריאה, וכשהסערה הרגשית מקשה על ההורים לראות את הצרכים של הצד השני, ולפעמים אפילו של הילדים.

ובכל זאת, אני מאמינה בלב שלם שבעזרת ליווי נכון אפשר לבנות הסכמות ולקבל החלטות משותפות, להחזיר את תחושת הוודאות והשליטה על החיים ולחשוב ביחד על טובת הילדים.
כל זה מתאפשר בחדר הגישור.

הובלה לבניית הסכמות

בעזרת ליווי נכון אפשר לבנות הסכמות ולקבל החלטות משותפות,
להחזיר את תחושת הוודאות והשליטה על החיים ולחשוב ביחד על טובת הילדים

גישור בגירושין

לפני שארחיב קצת על הליך הגישור, אני רוצה למקם איפה הוא נמצא בין האפשרויות השונות שעומדות בפני זוג המבקש לסיים את הקשר הזוגי:

  • להגיש בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
  • לנהל מו"מ באמצעות עורכי דין כשכל צד מיוצג על-ידי עורך דין ומשלו וביחד הם מנסים להגיע להסכם.
  • לפנות לעו"ד אחד משותף, שינסח עבורם הסכם.
  • לפנות להליך גישור, שבמסגרתו הצדדים מגיעים להסכמות בהנחיית מגשר/ת ניטרלי/ת.

למאמר "החלטתי שאני רוצה להתגרש – מה לעשות עכשיו?"

כאן אני נכנסת לתמונה. 

זוגות שמגיעים אליי רוצים להגיע להסכמות משותפות בנוגע להפרדת החיים המשותפים שלהם, באופן שמטיב איתם ועם הילדים, בצורה שקולה ומכבדת ובלי לערב את בית המשפט.

לא תמיד יש ביניהם אמון, או כבוד הדדי, אבל הם יודעים שיצטרכו לוותר על חלק מהרצונות שלהם, ומוכנים להסתכל גם על ההורה השני ולקחת בחשבון את הצרכים שלו, ובוודאי של ילדיהם, כדי להתחיל פרק חדש של הורות משותפת.

למאמר "לאיזה זוגות מתאים הליך של גישור בגירושין"

רוצים להיפרד בהסכמה?

    טופס השארת פרטים

    מתי רצוי להתחיל בגישור?

    הליך הגישור מתחיל לאחר שההורים הבינו שפניהם לפרידה. לכן, במידה ואני רואה שהזוג שהגיע אליי עדיין נמצא בשלבי התלבטות, אפנה אותם לייעוץ זוגי. 

    לפעמים שני בני הזוג מגיעים להחלטה משותפת להיפרד, אך לעתים רק אחד מהם יוזם את ההחלטה והשני נותר בחוויה קשה.

    גישור אופטימלי מתחיל לאחר ששני ההורים עיכלו את הרעיון והתחילו להשלים עם המצב.

    במידה ולא ניתן להמתין אפשר להתחיל את הגישור גם קודם, אך עליו להיעשות בעדינות ותוך התחשבות בהורה שעדיין לא בשל לתכנן את העתיד בנפרד.  

    הובלה לבניית הסכמות

    על מה צריך להסכים?

    על לא מעט… בין הנושאים שעל הפרק:

    • קביעת אחריות הורית וזמני שהות –  מי אחראי על מה, מתי הילדים שוהים ולנים אצל כל הורה ואיך מתנהלים חגים, חופשות ומעברים.
    • החלטות כלכליות הנוגעות לילדים – מזונות, מדור והוצאות נוספות כגון חינוך, בריאות, חוגים.
    • החלטות בנוגע לאורך החיים המשליכות על הילדים – כגון קביעת רדיוס שבמסגרתו ההורים צריכים להתגורר.
    • החלטות כלכליות לגבי חלוקת הרכוש ואיזון המשאבים.
    • אופן קבלת החלטות עתידיות – מה קורה במידה ומתעוררת סוגיה חדשה, כגון שינוי מקום מגורים מעבר לרדיוס שנקבע, או צורך במעבר מסגרת לימודית.
    • התאמות לילדים עם צרכים מיוחדים –  יצירת הסכמות שמותאמות למציאות המשפחתית הייחודית, מתוך הבנה של צרכים רגשיים, לימודיים או בריאותיים.

    הידע שלי בדיני משפחה ובהליכים המשפטיים בבתי-המשפט לענייני משפחה ובבתי-הדין הרבניים, לצד התמחותי בדינמיקה משפחתית, התערבות בזמן משבר ופסיכולוגיה של ילדים ומבוגרים, מאפשרים לי להוביל הורים בבניית הסכמות יציבות והוגנות.

    התפקיד שלי בתור מגשרת

    לייצר מרחב בטוח, מכבד ורגוע,

    שבו כל אחד מכם יכול לדבר בחופשיות, בלי חשש שדברים ישמשו נגדו.

    בחדר הגישור נשמרת אווירה מכבדת. לכל אחד יש אפשרות לבטא את עצמו בחופשיות ויסודיות, אך קיימת הקפדה על שפה נקיה וכללי דיון.

    מרבית הפגישות מתקיימות במשותף, פנים אל פנים (אצלי ברמת-גן), ולא בזום.

    חשוב לדעת: אם אחד מההורים בוחר להפסיק את ההליך ולפנות לבית המשפט, הוא אינו רשאי לעשות שימוש בדברים שנאמרו בגישור או במידע שנחשף בו, וגם לא להזמין אותי להעיד. החיסיון הזה נועד לאפשר דיון כן ובטוח.

    הגישור נשען על אמון. בניגוד לבית המשפט, אין חובה להציג את כל המסמכים, וניתן להסתמך גם על מידע בעל-פה, כל עוד שני הצדדים מסכימים לכך. במקרים מסוימים יש חובה להציג אסמכתאות – למשל במסגרת עריכת דו"ח אקטוארי.

    לספק בהירות – בפן המשפטי, הכלכלי והרגשי.

    יחד נפרוס את כל הסוגיות שעל השולחן, כדי שתדעו לאן אתם הולכים.

    לאחר שאני שומעת את סיפור המשפחה, אני מזהה ופורסת את הנושאים שעומדים על הפרק, וביחד מחליטים על סדר הדיון בהם. אני דואגת שנקיף גם סוגיות עכשוויות וגם תרחישים עתידיים אפשריים.

    במידה ומתעוררות סוגיות כלכליות מורכבות אני מפנה למומחים רלוונטיים, כגון אקטואר, רואה-חשבון, או עו"ד לענייני נדל"ן.

    בתפקיד המגשרת, יש לי אחריות לשקף את המצב המשפטי כפי שהוא בחוק ובפסיקה, ולהציג כיצד ייתכן שבית המשפט יכריע. בכך אני משמשת כ"נציגת המציאות", שמסייעת לבחון עד כמה ההנחות של הזוג מציאותיות. עם זאת, חשוב לציין שאני לא נותנת ייעוץ משפטי. תפקידי כמגשרת הוא להישאר ניטרלית, ולא למקסם את האינטרסים של צד מסוים. אני אף ממליצה לכל צד להיוועץ בעו"ד שמבין שהם נמצאים בהליך גישור, ומכבד את מטרתם להגיע להסכמות משותפות.

    [למאמר האם כדאי להיעזר בייעוץ משפטי]

    לבנות את האמון שלכם בתהליך, ובהמשך גם זה בזו.

    מתחילים בהסכמות קטנות, ובונים צעד-צעד את הדרך להסכמות גדולות יותר.

    לפעמים נדמה, בתחילת ההליך, שהפערים גדולים מדי, כמעט בלתי-ניתנים לגישור. התפקיד שלי הוא לסייע לבנות בהדרגה שורת הסכמות קטנות, לייצר תחושת הצלחה, להאיר נקודות מפגש ולחזק את המוטיבציה להמשיך. כך, לאט לאט, נוצרת ספירלה של אמון.

    להוביל את הדרך, אבל לא לקבוע את התוצאה.

    אני מלווה ומכוונת, אבל ההחלטות הן שלכם. וכשהפתרונות מוסכמים – הם גם מחזיקים מעמד.

    הובלה לבניית הסכמות משמעותה לארגן את הנושאים, להתמקד בעיקר, למנוע "מריחת זמן" ולעזור להתגבר על מכשולים. היא כוללת גם עידוד גישה שיתופית, שמשמעותה הפיכת בני הזוג מיריבים לשותפים בפתרון. לעתים אני ממסגרת מחדש הצעות, מציגה נקודות מבט שונות ומעודדת חשיבה יצירתית.

    לצד ההובלה שלי, השליטה נותרת בידיכם. אתם מחליטים מה תהיה תדירות הפגישות, סדר הנושאים וכמובן התוצאה. בהסכמתכם, אני מציעה פתרונות אפשריים ופרקטיים, המבוססים על היכרותי עם דיני המשפחה, פסיקה וניסיון רב בהורות בגירושין, אך ההחלטה הסופית תמיד שלכם.  

    וזה גם היופי של הגישור – כשפתרון מוסכם נולד מתוך שותפות, המחויבות אליו גדולה יותר והוא מחזיק מעמד לאורך זמן.

    לקדם הוגנות – בדרך וגם בתוצאה.

    המשמעות היא שכל אחד מכם יוכל להשמיע בחדר הגישור את צרכיו ואת רצונותיו, והתוצאה תהיה לטובת כלל המשפחה.

    הוגנות בדרך

    אנשים מגיעים לחדר הגישור עם סגנונות שונים להתמודדות עם קונפליקטים: יש שמנסים להימנע מקונפליקט, אחרים נחושים לנצח בכל מחיר, ויש שמוותרים בקלות.

    התפקיד שלי, כמגשרת, הוא לוודא שכל קול נשמע, ושאף הורה לא יוותר באופן חד-צדדי על צרכיו או על צרכי ילדיו או ימנע מלדבר על נושא מסוים מתוך פחד מקונפליקט.

    הוגנות בתוצאה

    בחדר הגישור המטרה היא למצוא פתרון שיענה על הצרכים של כולם בדרך של שיתוף פעולה (נוהגים לקרוא לזה פתרון של "win win").

    אבל לא תמיד זה אפשרי. יש מקרים בהם צריך להתפשר. להתגמש. לפעמים זה אומר "להיפגש באמצע", ולפעמים אפשר למצוא פתרונות יצירתיים יותר. בחדר הגישור אפשר גם להגיע לפתרונות שונים מהוראות החוק היבש – כל עוד הם הוגנים, מוסכמים ושומרים על טובת כל בני המשפחה.

    כחלק מהאחריות המקצועית והמוסרית שלי, לא אעביר לבית המשפט הסכם שאינו מגן על הילדים או מותיר הורה אחד ללא אמצעים מינימליים לקיום בכבוד.

    אם מתברר שהליך מנוהל בחוסר תום לב, בדורסנות או בחוסר שיתוף פעולה – אפסיק את הגישור.

    להתמקד בילדים – הלב של התהליך.

    ביחד אנחנו בונים תוכנית הורות שמתאימה לכם ולילדיכם בהסתכלות קדימה

    כחוקרת, יועצת חינוכית ועורכת-דין, יש לי התבוננות רחבה על צרכי הילדים במהלך פרידה. ואין מי שמכיר טוב יותר את ילדיכם מכם – ההורים. ביחד אנחנו ממפים את הצרכים של כל ילד וילדה בהתאם לאופי ולמצב שלהם, ובונים תוכנית הורות.

    פירוט התוכנית מותאמת למשפחה שמגיעה לחדר הגישור. יש משפחות שזקוקות לוודאות, ורוצות לדון בכל הסוגיות שעשויות לעלות בנוגע לטיפול בילדים תוך בחירת מענה עתידי מוסכם, ויש כאלה שמבקשות גמישות וקביעת קווים כלליים בלבד.

    יחד, אנחנו בוחנים ומתחשבים בדפוסי המשפחה בעבר, אבל הדגש הוא על תכנון העתיד.

    לפתח תקשורת הורית אפקטיבית

    מכיוון שגידול ילדים במשותף מחייב קבלת החלטות הוריות לגבי הילדים, לפחות עד הגיעם לגיל 18.

    חילוקי דעות, רצונות מנוגדים ואפילו סכסוכים חריפים מאפיינים בני זוג בתקופת הפרידה. למעשה, זוגות שמצליחים להיפרד ללא שום קונפליקט ביניהם הם בבחינת יוצאי-דופן.

    אני לא נבהלת מאמירות קשות שנזרקות בחדר. להיפך, אני רואה בהן הזדמנות לשיח ולתיקון. במהלך הגישור אני שמה דגש על יצירת דפוסי תקשורת טובים ויישומם, כדי להראות לכם שאפשר לנהל שיחה עניינית ומכבדת, גם אם יש כעסים, וכמובן להגיע להסכמות.

    לסיכום

    המטרה המרכזית שלי היא לעזור לכם לעבור את הפרידה במינימום חיכוך ומקסימום בהירות – לייצר מרחב בטוח, שבו אפשר לדבר על הכל, להפחית מתח וחשדנות, לגשר על פערים ולעודד פתרונות יצירתיים.

    אני מאמינה ומחזיקה איתי גם את התקווה, שזה אפשרי להגיע להסכמות משותפות.

    הובלה לבניית הסכמות

    הבנו, אבל איך זה עובד בפועל?

    1

    שיחת היכרות

    מתחילים בשיחה טלפונית עם כל אחד מכם בנפרד, להסבר ותיאום פגישה ראשונה.

    2

    מפגש ראשון משותף

    משתפים בסיפור המשפחתי, מציבים את המסגרת הגישורית וחותמים על הסכם פתיחת הליך. אם יש נושאים דחופים (כמו מתי ואיך לספר לילדים, או איך להתנהל כלכלית בתקופת הפרידה) מטפלים בהם כבר בהתחלה, ומוצאים פתרונות מידיים וזמניים שיקלו על החיים עד שייקבע ההסדר הסופי.

    למאמר איך לספר לילדים

    3

    "שיעורי בית להורים"

    בין המפגשים אתם מקבלים משימות איסוף מידע (כמו פירוט נכסים והוצאות), כדי שנוכל לקבל תמונה מלאה ומדויקת.

    4

    המפגשים

    נערכים בחדר הגישור שלי ברמת גן (כשעה וחצי-שעתיים). רובם מתקיימים יחד, אך במידת הצורך ייערכו גם פגישות אישיות, קצרות יותר, כדי לאפשר שיחה חופשית ובירור אינטרסים.

    [להרחבה על מטרת הפגישות האישיות בגישור]

    5

    טיוטת הסכם

    כשהבשילו הסכמות, אני מנסחת טיוטה להסכם גירושין שעליה אתם עוברים ומעירים. חשוב לדעת: במהלך הפגישות ההסכמות הן בגדר טיוטה בלבד, ואין להן תוקף מחייב.

    6

    הגשת ההסכם

    לאחר שהנוסח הסופי מאושר על-ידיכם הוא מוגש על-ידי לאישור בית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. אז תוזמנו לדיון שבמהלכו ההסכם יאושר ויקבל תוקף משפטי מחייב. עם ההסכם המאושר תיגשו לבית הדין הרבני לצורך סידור הגט

    כמה זמן זה לוקח?

    אין מספר קבוע של פגישות – זה תלוי בזוג, במאפיינים שלו, במורכבות העניינים, במידת הבשלות לתהליך וברמת ההסכמות הראשוניות. אם אני חייבת לתת מספר פגישות של הליך מוצלח, הוא יהיה בין 3 ל-10. מה שבטוח הוא שהליך גישור קצר וזול משמעותית מהליך משפטי, ובעיקר מאפשר לסיים את הפרידה בתחושת שליטה ובהירות ולנתב את המשאבים הרגשיים והכלכליים המוגבלים לתקופה זו – עם המבט קדימה.

    ומה קורה אם צצות סוגיות חדשות גם אחרי ההסכם?
    למקרים כאלה קיים הליך של תיאום הורי.

    תיאום הורי

    ליווי ממוקד להחלטות חדשות אחרי פרידה

    גם לאחר שנחתם הסכם, החיים ממשיכים להשתנות: מעבר דירה, בחירת מסגרת חינוכית או שינוי במצב הכלכלי יכולים להציב בפניכם החלטות חדשות. אם אתם מתקשים להגיע להסכמות, מוזמנים לפנות אליי לתיאום הורי – פגישה אחת או כמה פגישות ממוקדות שנועדו לסייע בקבלת החלטה משותפת ובמציאת פתרון מוסכם.
    ההסכמות החדשות לא מחייבות את אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, אלא אם רוצים שיהיה להן תוקף משפטי. במקרה כזה אני מגישה בקשה לאישור לערכאה אליה הוגש ההסכם המקורי

    ידע משפטי, חינוכי ורגשי למשפחות בפרידה

    כמו שכתבתי בתחילת העמוד – תקופת הפרידה היא תקופה של חוסר-ודאות. 

    כחלק מהרצון שלי להקל על הורים בזמן פרידה, וגם על ילדים, ריכזתי כאן תוכן שנראה לי חשוב – מעולמות המשפט, הפסיכולוגיה והחינוך.

    ניסיתי שהתוכן המשפטי והמחקרי יהיה כמה שיותר נגיש ופשוט, אבל חשוב להדגיש: החוק בתחום מעומעם. שופטים ושופטות מפרשים אותו בדרכים שונות ולכן הרבה פעמים אין תשובה משפטית אחת ויחידה. המטרה שלי היא לא “לפשט את המורכבות”, אלא להציג אותה באופן בהיר – כדי שתוכלו להבין טוב יותר את התמונה המלאה ולקבל החלטות מתוך ידע ובטחון. 

    מילון מונחים למתגרשים

    המונחים אליהם אני מתייחסות מיד הם מונחים משפטיים נפוצים, אבל רובם לא מוגדרים בחוק, ומשמעותם משתנה עם הזמן ועם אופן השימוש בהם. בגישור, להבדיל מהליך משפטי, יש לכם חופש לבחור את השפה והמונחים שמתאימים לכם – כאלה שמשקפים את הקשר ההורי ואת המציאות המשפחתית בפועל. בכתיבת ההסכם, אני נמנעת משימוש בשפה כוחנית או מנוכרת (כגון התייחסות להורים כאל "צדדים"), ומעדיפה ניסוחים שמכבדים טיפול, אחריות וקשר.

    אפוטרופסות

    המונח המשפטי הוותיק ביותר לאחריות המשפטית ההורית. ברוב המוחלט של המקרים, גם לאחר גירושין, שני ההורים נשארים אפוטרופסים משותפים של ילדיהם.
    האפוטרופסות כוללת קבלת החלטות מהותיות בענייני חינוך, בריאות ורווחה – כלומר החלטות בנושאים האלה כמעט תמיד צריכות להתקבל בהסכמה של שני ההורים.

    משמורת משפטית/פיזית

    מונחים שאינם מופיעים במפורש בחוק, אך היו נפוצים מאוד בפרקטיקה של בתי המשפט.
    משמורת משפטית מתייחסת לסמכות לקבל החלטות מהותיות בחיי הילדים (בדומה לאפוטרופסות). לעומת זאת במשמורת פיזית שופטים התייחסו למקום שבו הילדים שוהים בפועל ביומיום, והנוהג היה לקבוע "הורה משמורן" אצלו הילדים נמצאים במרבית הזמן – בד"כ האם.

    אחריות הורית משותפת

    מונח עדכני שהתפתח מתוך ביקורת על שפת המשמורת, ומדגיש את האחריות המשותפת של שני ההורים לגידול ילדיהם גם לאחר הפרידה – בקבלת החלטות מהותיות ובטיפול היומיומי.
    למרות השימוש ההולך וגובר בו, המונח טרם עוגן במפורש בחקיקה, ומשמעותו נקבעת בעיקר בפסיקה ובהסכמות בין ההורים.

    זמני שהות

    המונח המתאר את חלוקת הזמן והשגרה של הילדים בביתו של כל הורה, כולל לינות, סופי שבוע וחופשות. זהו ההסדר המעשי שמגדיר את חיי היומיום לאחר הפרידה.

    איזון משאבים

    הסדר משפטי שמטרתו לחלק באופן הוגן את מה שנצבר במהלך החיים המשותפים, רכוש קיים (למשל דירה או חסכונות) וזכויות עתידיות (למשל פנסיות). האיזון יכול להתבצע באמצעות חלוקה של נכסים או באמצעות התאמה כספית ביניהם – קיזוזים ואיזונים, בהתאם להסכמות ולנסיבות.

    אקטואר/ית

    איש או אשת מקצוע המתמחים בחישוב השווי הכלכלי של זכויות עתידיות, בעיקר זכויות פנסיוניות.
    בהליכי פרידה וגירושין, חוות דעת אקטוארית מסייעת לאיזון זכויות אלו כחלק מהסדרת הרכוש.

    מפגשי מהו״ת

    מפגשי מידע, היכרות ותיאום ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה, בהן פועלים אנשי מקצוע מתחומי הטיפול, לרב עבודה סוציאלית.
    כל פנייה לבית המשפט בענייני משפחה נפתחת כהליך ליישוב סכסוך, והשלב הראשון בו הוא הפניה למפגשי מהו״ת, שמטרתם להציג אפשרויות ליישוב הסכסוך בהסכמה ולעודד פתרונות שאינם משפטיים.

    מאמרים הסכמים בגירושין