הגעה להסכמות הוריות וכלכליות בפרידה

אם אתם נמצאים לפני פרידה , כנראה שהתחשוה שמלווה אתכם היא חוסר וודאות. כי גם אם ההחלטה להיפרד התקבלה במשותף, ואתם מצליחים לתקשר – ואפילו לחשוב ביחד איך לייצר עתיד טוב יותר, עולות שאלות מטרידות כמו:
איך הילדים יגיבו, ואיך הם יתמודדו עם השינויים והמעברים בין הבתים?
איך נסתדר כלכלית בלי שהם יפגעו?
מה כדאי – למכור את הבית או להמשיך להשכיר אותו?
ובכלל – איך יראו החיים שאחרי?
אם אתם לא מסתדרים, אז כל אחד נשאר לבד עם המחשבות שלו, וגם איום בית המשפט מרחף מעליכם.
לא תמיד יש תשובות, לפעמים הדברים מתגלים לאיטם. אבל בחדר הגישור הרבה מהסוגיות מתבהרות ואפשר לדון בהן ביחד ולקבל החלטות שיטיבו אתכם ועם הילדים.
ברור לי שזה קשה.
לא קל לקבל החלטות משפחתיות גם כשמערכת היחסים תקינה, אז בטח כשהיא רעועה. שהאמון נסדר ואין תקשורת בריאה. כשאתם בסערה רגשית ולא פנויים לראות את הצרכים של הילדים כמו בשגרה. ובכל זאת, אני מאמינה בלב שלם שבעזרת ליווי, והובלה נכונה, אפשר לבנות הסכמות ולקבל החלטות משותפות ולהחזיר את תחושת הוודאות והשליטה על החיים. והכי חשוב

מחקרים מראים שמידת ועוצמת הקונפליקט בין ההורים הוא הגורם המשמעותי ביותר, שמנבא את יכולת ההסתגלות של הילדים לפרידה.
זה גם מה שראיתי במציאות – ילדים הם גמישים, ויכולים להתרגל להכל –  כל עוד הם מרגישים שההורים שלהם בסדר. כל עוד הם לא נחשפים למתחים ולריבים בבית, ולסכסוך משפטי ארוך שנים שפוגע בקשר בין ההורים.

לכן, הדרך הטובה ביותר להגן עליהם, היא לנסות ולהיפרד בצורה יפה, בדרך של הסכמות.

הובלה לבניית הסכמות

לפני שארחיב קצת על הליך הגישור עצמו, אני רוצה למקם איפה הוא נמצא בין האפשרויות השונות שעומדות בפני זוג המבקש לסיים את הקשר הזוגי:

  • להגיש בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
  • לנהל מו"מ באמצעות עורכי דין כשכל צד מיוצג על-ידי עורך דין ומשלו וביחד הם מנסים להגיע להסכם.
  • לפנות לעו"ד אחד משותף, שינסח עבורם הסכם.
  • לפנות להליך גישור, שבמסגרתו הצדדים מגיעים להסכמות בהנחיית מגשר/ת ניטרלי/ת.

למאמר "החלטתי להיפרד – מה לעשות עכשיו? מפת הדרכים לצעדים הראשונים"

זוגות שמגיעים אליי רוצים להגיע להסכמות משותפות בנוגע להפרדת החיים המשותפים שלהם, באופן שמטיב איתם ועם הילדים, בצורה שקולה ומכבדת ובלי לערב את בית המשפט.

לא תמיד יש ביניהם אמון, או כבוד הדדי, אבל הם יודעים שיצטרכו לוותר על חלק מהרצונות שלהם, ומוכנים להסתכל גם על ההורה השני ולקחת בחשבון את הצרכים שלו, ובוודאי של ילדיהם, כדי להתחיל פרק חדש של הורות משותפת.

למאמר "האם גישור מתאים לנו?"

    טופס השארת פרטים

    הליך הגישור מתחיל לאחר שההורים הבינו שפניהם לפרידה. לכן, במידה ואני רואה שהזוג שהגיע אליי עדיין נמצא בשלבי התלבטות, אפנה אותם לייעוץ זוגי. 

    לפעמים שני בני הזוג מגיעים להחלטה משותפת להיפרד, אך לעתים רק אחד מהם יוזם את ההחלטה והשני נותר בחוויה קשה.

    גישור אופטימלי מתחיל לאחר ששני ההורים עיכלו את הרעיון והתחילו להשלים עם המצב.

    במידה ולא ניתן להמתין אפשר להתחיל את הגישור גם קודם, אך עליו להיעשות בעדינות ותוך התחשבות בהורה שעדיין לא בשל לתכנן את העתיד בנפרד.  

    למאמר "מתי נכון להתחיל בגישור? על קצב, בשלות ופערי מוכנות"

    הובלה לבניית הסכמות

    על לא מעט… בין הנושאים שעל הפרק:

    • קביעת אחריות הורית וזמני שהות –  מי אחראי על מה, מתי הילדים שוהים ולנים אצל כל הורה ואיך מתנהלים חגים, חופשות ומעברים.
    • החלטות כלכליות הנוגעות לילדים – מזונות, מדור והוצאות נוספות כגון חינוך, בריאות, חוגים.
    • החלטות בנוגע לאורך החיים המשליכות על הילדים – כגון קביעת רדיוס שבמסגרתו ההורים צריכים להתגורר.
    • החלטות כלכליות לגבי חלוקת הרכוש ואיזון המשאבים.
    • אופן קבלת החלטות עתידיות – מה קורה במידה ומתעוררת סוגיה חדשה, כגון שינוי מקום מגורים מעבר לרדיוס שנקבע, או צורך במעבר מסגרת לימודית.
    • התאמות לילדים עם צרכים מיוחדים –  יצירת הסכמות שמותאמות למציאות המשפחתית הייחודית, מתוך הבנה של צרכים רגשיים, לימודיים או בריאותיים.

    הידע שלי בדיני משפחה ובהליכים המשפטיים בבתי-המשפט לענייני משפחה ובבתי-הדין הרבניים, לצד התמחותי בדינמיקה משפחתית, התערבות בזמן משבר ופסיכולוגיה של ילדים ומבוגרים, מאפשרים לי להוביל הורים בבניית הסכמות יציבות והוגנות.

    המטרה המרכזית שלי היא לעזור לכם לעבור את הפרידה במינימום חיכוך ומקסימום בהירות – לייצר מרחב בטוח, שבו אפשר לדבר על הכל, להפחית מתח וחשדנות, לגשר על פערים ולעודד פתרונות יצירתיים.

    אני מאמינה ומחזיקה איתי גם את התקווה, שזה אפשרי להגיע להסכמות משותפות.

    הובלה לבניית הסכמות

    מתחילים בשיחה טלפונית עם כל אחד מכם בנפרד, להסבר ותיאום פגישה ראשונה.

    משתפים בסיפור המשפחתי, מציבים את המסגרת הגישורית וחותמים על הסכם פתיחת הליך. אם יש נושאים דחופים (כמו מתי ואיך לספר לילדים, או איך להתנהל כלכלית בתקופת הפרידה) מטפלים בהם כבר בהתחלה, ומוצאים פתרונות מידיים וזמניים שיקלו על החיים עד שייקבע ההסדר הסופי.

    למאמר "אמא ואבא נפרדים: איך לספר לילדים"

    בין המפגשים אתם מקבלים משימות איסוף מידע (כמו פירוט נכסים והוצאות), כדי שנוכל לקבל תמונה מלאה ומדויקת.

    נערכים בחדר הגישור שלי ברמת גן (כשעה וחצי-שעתיים). רובם מתקיימים יחד, אך במידת הצורך ייערכו גם פגישות אישיות, קצרות יותר, כדי לאפשר שיחה חופשית ובירור אינטרסים.

    כשהבשילו הסכמות, אני מנסחת טיוטה להסכם גירושין שעליה אתם עוברים ומעירים. חשוב לדעת: במהלך הפגישות ההסכמות הן בגדר טיוטה בלבד, ואין להן תוקף מחייב.

    לאחר שהנוסח הסופי מאושר על-ידיכם הוא מוגש על-ידי לאישור בית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. אז תוזמנו לדיון שבמהלכו ההסכם יאושר ויקבל תוקף משפטי מחייב. עם ההסכם המאושר תיגשו לבית הדין הרבני לצורך סידור הגט

    אין מספר קבוע של פגישות – זה תלוי בזוג, במאפיינים שלו, במורכבות העניינים, במידת הבשלות לתהליך וברמת ההסכמות הראשוניות. אם אני חייבת לתת מספר פגישות של הליך מוצלח, הוא יהיה בין 4 ל-10. מה שבטוח הוא שהליך גישור קצר וזול משמעותית מהליך משפטי, ובעיקר מאפשר לסיים את הפרידה בתחושת שליטה ובהירות ולנתב את המשאבים הרגשיים והכלכליים המוגבלים לתקופה זו – עם המבט קדימה.

    גם לאחר שנחתם הסכם, החיים ממשיכים להשתנות: מעבר דירה, בחירת מסגרת חינוכית או שינוי במצב הכלכלי יכולים להציב בפניכם החלטות חדשות. אם אתם מתקשים להגיע להסכמות, מוזמנים לפנות אליי לתיאום הורי – פגישה אחת או כמה פגישות ממוקדות שנועדו לסייע בקבלת החלטה משותפת ובמציאת פתרון מוסכם.
    ההסכמות החדשות לא מחייבות את אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, אלא אם רוצים שיהיה להן תוקף משפטי. במקרה כזה אני מגישה בקשה לאישור לערכאה אליה הוגש ההסכם המקורי

    כמו שכתבתי בתחילת העמוד – תקופת הפרידה היא תקופה של חוסר-ודאות. 

    כחלק מהרצון שלי להקל על הורים בזמן פרידה, וגם על ילדים, ריכזתי כאן תוכן שנראה לי חשוב – מעולמות המשפט, הפסיכולוגיה והחינוך.

    ניסיתי שהתוכן המשפטי והמחקרי יהיה כמה שיותר נגיש ופשוט, אבל חשוב להדגיש: החוק בתחום מעומעם. שופטים ושופטות מפרשים אותו בדרכים שונות ולכן הרבה פעמים אין תשובה משפטית אחת ויחידה. המטרה שלי היא לא “לפשט את המורכבות”, אלא להציג אותה באופן בהיר – כדי שתוכלו להבין טוב יותר את התמונה המלאה ולקבל החלטות מתוך ידע ובטחון. 

    המונחים אליהם אני מתייחסות מיד הם מונחים משפטיים נפוצים, אבל רובם לא מוגדרים בחוק, ומשמעותם משתנה עם הזמן ועם אופן השימוש בהם. בגישור, להבדיל מהליך משפטי, יש לכם חופש לבחור את השפה והמונחים שמתאימים לכם – כאלה שמשקפים את הקשר ההורי ואת המציאות המשפחתית בפועל. בכתיבת ההסכם, אני נמנעת משימוש בשפה כוחנית או מנוכרת (כגון התייחסות להורים כאל "צדדים"), ומעדיפה ניסוחים שמכבדים טיפול, אחריות וקשר.